קְרוּסְטְמַל

ב"הושענא רבה" עיינתי בתפילה הבאה:

חרוב ואפרסק אני מכיר אבל מה זה קרוסטמל?

גוגל ועיון במקורות הביא אותי לזה:
קרוסטמל (ברבים קרוסטמלין) -פרי עץ הדומה לאגס.
הדעות חלוקות לגבי מקור המילה: יש אומרים שהוא מלטינית Crustiminus -על שם מקום ביוון

ויש אומרים מיוונית: chrysomelon -אגס זהב

חיזוק לקשר של vפרי לאגס אפשר למצוא במשנה:

"…ובאילן–האגסים והקרוסטמלין, הפרישין והעוזררין–אינן כלאיים זה בזה…"(כלאיים א ד)

אם קרוסטמלין ואגסים אינם כלאיים כנראה שהם מאותה משפחה.

"… עֻקְצֵי הָאַגַּסִּין וְהַקְּרוּסְטְמָלִין וְהַפְּרִישִׁין וְהַעֻזְרָדִין, עֹקֶץ דְּלַעַת טֶפַח, עֹקֶץ קוּנְרָס טֶפַח, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר, טְפָחַיִם, הֲרֵי אֵלּוּ מִטַּמְּאִין וּמְטַמְּאִין וְלֹא מִצְטָרְפִים. …" (עוקצין א, ו)

 

"…החרובין, משיינקדו; וכל השחורים, משיינקדו.  האגסים והקרוסטומלין הפרישין והעוזררין, משייקרחו…" (מעשרות א, ג)

 

רבי עובדיה מברטנורא מפרש:

"… תפוחים קטנים הדומים לעפצים שקורין מילין…"

תפוחים קטנים הדומים לעפצים -הדבר הראשון שעולה לי לראש זה שיזף מצוי, זה שקוראים לו בערבית דום (כמו "עץ הדומים תפוס") או סדריה.

הם מופיעים גם בתלמוד הירושלמי:

"…בשוקי של ציפורין היו מרכיבין קרוסטמלין על גבי אגס ראם תלמיד אחד אמ' להן אסורים אתם הלכו וקצצום ובאו ושאלו ביבנה אמר להן מי שפגע בכם מתלמידי בית שמאי הוי לא אמ' אלא קרוסמיל על גבי אגס -הא, אגס על גבי חיזרר -לא…" (תלמוד ירושלמי מסכת כלאיים פרק א הלכה ד)

שוב, כנראה הייתה מחלוקת אם מותר או אסור להרכיב קרוסטמל על אגס ובסוף נקבע שמותר.
הפרי מופיע גם בכתבי הרמב"ם בתור מאכל עוצר שלא כדאי להרבות ממנו:

"… וּדְבָרִים שְׁהֶן מְאַמְּצִין אֶת בְּנֵי מֵעַיִם, כְּגוֹן רִמּוֹנִים וּפָרִישִׁין וְתַפּוּחִים וּקְרֻסְטְמֵלִין–אוֹכֵל אוֹתָם תֵּכֶף לִמְזוֹנוֹ, וְלֹא יַרְבֶּה מֵהֶן…" (דעות ד, ח)

 

בהושענא רבה, אנחנו מבקשים בין השאר שתהא השנה גשומה, ושיתברכו הזרעים, האגוזים, הירקות והפירות. וגם הקרוסטמל.

חורף גשום וחמים!